שיבלי נ' אביב קובי חברה לבניין בע"מ - פסקדין

פסק דין

לפניי תביעה כספית לתשלום שכר בגין עבודת מחפרון שביצע התובע, לטענתו, עבור הנתבעת.

ואלה טענות הצדדים:

התובע הינו בעלים של מחפרון. לדבריו, לבקשת הנתבעת, שהינה חב' בנייה באזור כפר תבור, סיפק לה בשנת 2011 עבודת מחפרון למשך יום אחד וכיומיים לאחר מכן למשך חצי יום נוסף. בגין עבודה זו הוא זכאי לתשלום בסך של 1,300 ₪ ליום.

התובע הציג חשבונית שהפיק על סכום העבודות בסך כולל של 2,262 ₪ ואת הסך הנ"ל הוא עותר לפסוק לו בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 580 ש"ח.

לדבריו, פניות חוזרות ונשנות לנתבעת לא סייעו וטרם שולמה התמורה.

לתביעתו, צירף התובע חשבונית מס' 415, בגין העבודות שבוצעו.

לטענת הנתבעת, נעדרת התביעה פרטים מהותיים המקשים על ההגנה. התובע אינו מפרט בתביעתו לאיזה צורך זומן ובאיזו עבודה מדובר, לרבות התאריך בו זומן לבצע את העבודה ודי בכל אלה, כדי לדחות את התביעה.

לדברי מנהל הנתבעת מר עופר קובי, התובע אכן עבד אצל הנתבעת למשך מס' ימים בודדים - יום אחד ב-2/11, 3 ימים בחודש מרץ 2011, ויום אחד נוסף בחודש ספטמבר 2011. בגין עבודות אלה המתועדות כולן בכרטסת הנה"ח שלו שולם שכר מלא.

מעבר לאמור, לא עבד התובע אצל הנתבע מעולם, ומעולם לא נתקבלה בידי הנתבע החשבונית שצורפה לתביעה.

לכתב הגנתו, צירף הנתבע כרטסת המפרטת את מועדי העבודה וצילומי שיקים להעיד כי שולמה בגינם תמורה.

דיון והכרעה:

לאחר ששמעתי את הצדדים ואת העד מטעם התובע, מר חאלד זועבי, אני מוצאת לדחות את התביעה, ואנמק החלטתי.

מנהל הנתבעת ניהל רישום כעולה מכרטסת שצירף לכתב הגנתו בדבר המועדים בהם עבד התובע אצל הנתבעת. עיון בכרטסת מעלה כי בגין העבודות שולם שכר, ופרטי התשלום מצויים שם.

התובע בעדותו לא התייחס לכרטסת ואף לא ביקש לחלוק עליה, אלא ציין כי עבד בשני מועדים כלשהם אצל הנתבעת.

התובע עצמו לא ידע לציין את המועדים המדויקים של ביצוע העבודה. לדבריו, הוא חושב שהעבודה בוצעה בשנת 2011 ואף כי לאחר מכן ציין כי מדובר ב-25.5, לא הייתה בידיו כל עדות לביצוע העבודה במועד כזה או אחר.

יתרה מכך, ככל שהיה ממש במועד אותו שציין, הרי שמועד זה לא תאם את המועד אשר צוין על ידי העד מטעמו מר חאלד זועבי, שלדבריו העובדה בוצעה "אולי ב-2011-2012" (ראה פרוטוקול עמ' 3 שורה 31).

זאת ועוד, החשבונית הוצאה רק בחודש 8/12, היינו לשיטתו של הנתבע למעלה משנה לאחר ביצוע העבודה.

בנסיבות העניין, לא מצאתי כי ניתן לסמוך על חשבונית זו ואף לא שוכנעתי כי יש בה עדות שבוצעה עבודה נוספת בגינה לא שולמה תמורה.

אציין עוד כי לא התובע עצמו הוא שעבד אצל הנתבעת על פי הנטען, אלא מי שעבד היה בנו של העד מטעמו. אותו בן לא העיד בבית המשפט ומשכך, גם לעניין העבודה עצמה, חסרה עדותו של התובע.